In order to get your User name and Password
חג הקציר והביכורים בביתא ישראל
ב-12 בכסלו, שבעה שבועות לאחר היום השביעי של חג הסוכות (22 בתשרי), חגגו חג קציר שני – ‘הִידָר מַאְרֶר’. מועד זה תאם את עונת הקציר וההמלטה באתיופיה. ימים אלו התאפיינו בעבודה רבה בשדה, מצב רוח מרומם, שמחה ביבולים מבורכים והודיה לה’ יתברך על כל הטוב אשר גמלנו. הקוצרים בילו שעות רבות בשדות, אכלו, שתו ולעיתים אף לנו בצד ערימות היבול. שמחת הקציר מצאה ביטוי בשתיית בירה ובריקודים מיוחדים; ריקודי קוצרים המלווּים בשתיית בירה והנפת מגלים (לבחור מבין תמונות 17–24).
חג הקציר השני נחוג כחג הביכורים. כביסה, רחצה, טבילה והכנת סעודות החג מבעוד יום כמקובל בכל שבת וחג. לפנות ערב שבתו ממלאכה והתאספו במֶסְגִיד לתפילת חג. למחרת הביאו אל המֶסְגִיד את ראשית ביכורי הפירות ואת הדָאבּוֹ (לחם קודש) שנאפה מהתבואה החדשה. היו שהביאו גם מבכורות צאנם.
הביאו את המובחר מכל מה שגידלו, בעיקר טֶף אך גם חיטה ושעורה שנקצרו בעונה זו, איש כנדבת ליבו. לא כולם הביאו באותו יום, כל אחד לפי זמן ההבשלה של יבולו. החלו להביא ב-12 בכסלו ואילך, בהתאם להבשלה ולעונת ההמלטה שחלה בעונה זו.
הביכורים לסוגיהם השונים ולחם הקודש הונחו לפני הקסים והם ברכו עליהם. מאכלים אלו נחשבו קדושים והם ניתנו לקסים ובאמצעותם גם לעניים, יתומים ואלמנות. לאחר חלוקת הביכורים, שתו טאלה ואכלו אינג’רה עם חלב וחמאה במֶסְגִיד. במקומות שלא היו קסים הלכו לכפרים סמוכים בהם היה קס ולהם הביאו את הביכורים.
לאחר טקס הבאת הביכורים במֶסְגִיד פנו איש לביתו לסעודת חג. נהגו להרבות באכילה ובשתייה, לערוך ביקורים הדדיים, סעודות משותפות על טהרת היבול החדש, שירה וריקודים.
מתוך ד”ר יוסי זיו : “חג ומועד בביתא ישראל” 94-96
לביא ברשת