להתחברות

המרכז הבינלאומי לחקר יהדות אתיופיה -אונו

לקבלת שם משתמש וסיסמא
הרשם כאן

ספירת העומר חג השבועות הכפול | עמוד דיון

תמצית

ספירת העומר חג השבועות הכפול

החג המפוצל

ספירת העומר והשביעיות

ספירת העומר והשביעיות

ספירת העומר המקראית מתחילה מהקרבת מנחת העומר של "ראשית קצירכם" מייד אחר הפסח, ובסוף ספירת שבעת השבועות חוגגים את חג הביכורים – שבועות .

הבעיה בה נתקלה ביתא ישראל היא שבגלל היפוך העונות בין א"י לאתיופיה, עונת הקציר מתרחשת אחרי סוכות וממילא כל המשמעות החקלאית של הספירה והחג שבסיומה אובדת . לפיכך שוכפלה הספירה והחג שבסופה לאחר סוכות (ראו כאן הרב יואל בן נון ):
א. שבעה שבועות מייד לאחר הפסח בניסן: מכב' בניסן ("ממחרת השבת" בפרשנות העדה) , כלמחרתו ביום החמישים חג סאנא מארר. ב. 50 יום מייד לאחר ממחרת הסוכות חגיגת חג הידר מארר .

במקביל לספירות הללו זו נהגו בביתא ישראל לספור מחזורים של שבע שבתות לאורך השנה כולה. החל מהשבת הראשונה בחודש ניסן. לכל שבת שם מיוחד והשביעית היא שבת של חסד, הנקראת גם 'לנגתא סנבת וכמובן חג הסיגד שחל 50 יום אחרי יום כיפור.
מעבר לסוגיה זו

'סַאנֵה מַאְרֶר' (חג קבלת התורה)

'סַאנֵה מַאְרֶר' (חג קבלת התורה)

במרכזו של חג זה החל ביב' סיוון (לאחר ספירת העומר המתוארת לעיל) עמד זיכרון מעמד הר סיני (כפי שקרה במקביל אצל חז"ל) אבל גם ענין הזריעה, המתבטא בתפילות רבות במסגיד להצלחת עונת הזריעה, ובקריאה בתורה בהובלת כוהני העדה (הקסים).

מעבר לסוגייה זו

בֶעַַל מארר (חג הקציר/ביכורים )

בֶעַַל מארר (חג הקציר/ביכורים )

הִדָר מַאְרֶר (חג הקציר והביכורים) חלקו השני של חג השבועות המקראי שעקב היפוכי העונות שבין אתיופיה לא"י הופך להיות חג הקציר החקלאי/מקראי.
החג חל ביב' בכסליו, 50 יום אחרי חג הסוכות . מתחילה עונת קציר הטף באתיופיה. במרכזו מצוות הבאת הביכורים אל המסגיד, ושמחת ההודאה על הייבול החדש.

מעבר לסוגייה זו

סיכום

העונות החקלאיות באתיופיה הפוכות מישראל. עונת הגשמים באזור מגוריהם מתחילה באפריל ומסתיימת באוקטובר. בהתאם לכך הזריעה באפריל (לאחר הפסח) ועונת קציר בנובמבר (לאחר סוכות).

לפיכך בחגיגת חג השבועות המקראי ניצבו בני העדה בפני בעיה ייחודית.
המקרא מציג את חג השבועות כחג הקציר, 'וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חיטים' (שמות לד :22) אך כיצד יחוגו קציר בחורף?
כדי להתאים את מעגל החגים לארץ מגוריהם, פוצל החג המקראי לשניים. בחג שחל חמישים יום לאחר תום הפסח (יב' בסיוון) התמקדו בקבלת התורה ובזריעה החדשה וחג נוסף, נקבע חמישים יום לאחר תום חג הסוכות (יב' בכסלו), כחג הקציר והביכורים. שמם של שני החגים כולל את המילה מַאְרֶר (=קציר) בתוספת שם החודש התואם בלוח החבשי. הראשון סַאנֵה מַאְרֶר – חג קבלת התורה והזריעה, והשני הִידָר מַאְרֶר – חג הקציר והביכורים. להיכרות עם ספירת העומר וחג השבועות הכפול ראו כאן .

המשותף לשני החגים הוא שהם חלים 50 יום לאחר הרגל שתחילת הספירה מתחילה מייד אחרי שבוע הרגל (פסח וסוכות) בשונה ממסורת חז"ל (ראו כאן סוגיית ספירת העומר)

הדיון