Login
In order to get your User name and Password
Register here

Opening

התרגום לגעז נעשה אחרי ומתוך התרגום העתיק ליוונית. 

התרגום לגעז נעשה אחרי ומתוך התרגום העתיק ליוונית. 

תרגום השבעים הינו תרגום התורה לשפה היוונית בלבד (ולא 70 שפות), שהתהווה במצריים במאה ה3 לפני הספירה.

כ800 שנה לאחר מכן, תרגום יווני זה תורגם לגעז באתיופיה. (הרב יואל ושושנה בן דור)

התרגום ליוונית הושפע ממגילות קומראן

התרגום ליוונית הושפע ממגילות קומראן

 נוסחי תרגומים יווניים שהתגלו בקומראן משפיעים על הבנת יצירת תרגום ה70. ייתכן שנוסחים אלו הגיעו מקומראן למצרים והיוו את הבסיס לתרגום השבעים. בסיס שעבר תיקונים ושינויים רבים לאורך הדורות במטרה לקרבו לתורה / למנהג הקהילה. 

עיון בתולדות תרגום הגעז מלמד רבות על תולדות הקהילת ביתא ישראל.

עיון בתולדות תרגום הגעז מלמד רבות על תולדות הקהילת ביתא ישראל.

אין קשר בין מחקר תרגום הגעז לבין הבנת ההיסטוריה של הקהילה

אין קשר בין מחקר תרגום הגעז לבין הבנת ההיסטוריה של הקהילה

אין קשר בין מחקר תרגום הגעז לבין הבנת ההיסטוריה של הקהילה המתחילה כבר בראשית גלות שומרון כדברי ישעיה הנביא. (הרב יואל)

יהודים הגיעו לאתיופיה במספר גלים לאורך ההיסטוריה.

יהודים הגיעו לאתיופיה במספר גלים לאורך ההיסטוריה.

יהודים הגיעו לאתיופיה במספר גלים לאורך ההיסטוריה. (שושנה בן דור)

Summary 

תמצית:

ליהודי אתיופיה אין ספרות הלכתית כתובה. 

כתבי הקודש של העדה מכילים בראש ובראשונה את “האורית” – התורה, את התנ”ך כולו, בתוספת ספרים חיצוניים רבים שחז”ל לא הכניסו לתנ”ך. כגון ספר היובלים, מקבים, בין סירא, חנוך, טוביה ועוד ספרים אחרים ש”גיירו” מהכנסייה האתיופית תוך השמטת אזכורים נוצריים. כל כתבי הקודש כתובים בשפת הקודש באתיופיה, שפת הגעז. כל ספרות המקרא והספרים החיצוניים שבידיהם מתורגמים מלשון יווני, מתוך תרגום השבעים. בנוסף יש לקהילה ספר ייחודי- תְּאְזָזַ סַנְבַּתְּ – מצוות השבת, המתאר את השבת והלכותיה. לדבריהם, היו בידיהם ספרי הלכה כתובים שאבדו במהלך המלחמות והרדיפות הרבות שעברו על העדה.

האורית – ספר התורה של ביתא ישראל מדורי דורות, הוא למעשה האוקטטיו (=שמינייה).

הספר כולל את חמשת חומשי תורה יחד עם הספרים: יהושע, שופטים ורות. 

גם הוא כתוב בגעז, שפת הקודש באתיופיה. 

נוסח האורית וסדרו מתאים לתרגום השבעים היווני שתורגם בעצמו לגעז.

לסיפור תרגום התורה ליוונית גרסאות רבות ומגוונות.

העיקריות שבהן, מהמוקדם אל המאוחר הן:

איגרת אריסטיאס, כתבי פילון האלכסנדרוני, קדמוניות היהודית, מגילת תענית, תלמוד בבלי ומסכת סופרים. מאות הבדלים בין נוסח תרגום היווני לבין נוסח המסורה המקובלת בקהילות ישראל. אך הגרסאות הרבות של תרגום ה70 מקשות על ההשוואה בינו לתרגום הגעז, ולכן לא בוצע השוואה יסודית בנושא עד היום.

כיצד ומתי התהווה תרגום התורה ליוונית ולשפת הגעז, האם תורגמו יחדיו או בזמנים שונים? 

מהו היחס סיפור תורת הקהילה לסיפור הקהילה עצמה? 

במחקר מרתק זה נעמיק בסוגיה שלפנכם.