לקבלת שם משתמש וסיסמא
ביתא ישראל הכירו רק את ספרי מכבים א+ב ולא את נס פך השמן המופיע רק בתלמוד ותפילת על הניסים. לכן טעמי החג שהוזכרו בספר המכבים אודות המלחמה לטיהור המקדש, לא היו רלוונטיים באתיופיה, בהעדר מקדש או בהעדר נטילת לולב בחג הסוכות.
הסיבה שלא לחגוג נובעה מהקפדה על איסור "לא תוסיף" על מצוות התורה, כדעת הקראים.
תמצית:
התיאור המקורי של ימי החנוכה מופיע בפירוט רב בספרי המקבים.
ביתא ישראל הכירו היטב את ספרי המקבים.
מבחינתם, היו ספרים אלו, כמו ספרים חיצונים נוספים (חנוך, יובלים, בן סירא, טוביה, יהודית ועוד) חלק מכתבי הקודש.
מדוע עם ישראל שלא הכיר את ספר היסוד של החנוכה – שמר את ימי החנוכה בכל שנות גלותו וגאולתו,
אך ביתא ישראל, שהכירו היטב את הסיפור מתוך ספרי המקבים – לא שמרו את ימי החנוכה ולא הדליקו נרות?