Login
In order to get your User name and Password
Register here

Opening

עקב הסתייגות מהחשמונאים

עקב הסתייגות מהחשמונאים

יסודות חג החנוכה קדומים מאוד. כבר בתיאור חנוכת הבית שני בולט כה כסליו, וכן בתיאורי המשנה את חגיגת הבאת ביכורי זית ושמן אל המקדש עד החנוכה. החשמונאים בחרו דווקא במועד זה לטהר את המקדש, ולהדליק את המנורה. לזכר החשמונאים חז”ל תקנו להרחיב את חגיגת השמן בימי החנוכה מהמקדש אל הגבולין –  מהדלקת המנורה במקדש אל הדלקת החנוכייה בכל בית יהודי. 

ביתא ישראל הכירו את חנוכה אך הסתייגו מתקנות החשמונאים. מי שלא קיבל את פסיקת החשמונאים המתירה מלחמה בשבת, נדרש לברוח למצריים ומשם לאתיופיה. באתיופיה הכירו את ספרות המכבים, אך לא שמעו על נס פך השמן ותקנת הדלקת הנרות. ייתכן שזו הסיבה שבחרו ביתא ישראל שלא לחגוג את החנוכה החוגג את נס ניצחון החשמונאים, שכלל אף דחיית שבת מפני פיקוח נפש. (הרב יואל בן נון)

בהיותו חג המקדש:

בהיותו חג המקדש:

ביתא ישראל הכירו רק את ספרי מכבים א+ב ולא את נס פך השמן המופיע רק בתלמוד ותפילת על הניסים. לכן טעמי החג שהוזכרו בספר המכבים אודות המלחמה לטיהור המקדש, לא היו רלוונטיים באתיופיה, בהעדר מקדש או בהעדר נטילת לולב בחג הסוכות.

משום איסור בל תוסיף:

משום איסור בל תוסיף:

הסיבה שלא לחגוג נובעה מהקפדה על איסור “לא תוסיף” על מצוות התורה, כדעת הקראים. 

Summary 

תמצית:

התיאור המקורי של ימי החנוכה מופיע בפירוט רב בספרי המקבים.

ביתא ישראל הכירו היטב את ספרי המקבים.

מבחינתם, היו ספרים אלו, כמו ספרים חיצונים נוספים (חנוך, יובלים, בן סירא, טוביה, יהודית ועוד) חלק מכתבי הקודש.

מדוע עם ישראל שלא הכיר את ספר היסוד של החנוכה – שמר את ימי החנוכה בכל שנות גלותו וגאולתו,

אך ביתא ישראל, שהכירו היטב את הסיפור מתוך ספרי המקבים – לא שמרו את ימי החנוכה ולא הדליקו נרות?