In order to get your User name and Password
מהו גזרת הזמד?
מה מקור איסור זה?
כיצד נוהגים בני הקהילה בעניין בישראל?
לחץ כאן לעמוד הסוגיה.
האם מעמד חידוש הברית הנשמר בפליאה במסורת חג הסיגד,
עלול להוות מסגרת עבור גיור נוכרי גם בימינו?
ראו כאן
כיצד התקיים טקס ברית המילה באתיופיה?
כיצד טקס זה התפתח לאורך הדורות בשאר קהילות ישראל?
ההפרדה בין גברים נשים הוותה טבע חברתי בקהילה.
האם ישנו זכר לאיסור ייחוד במסורת הקהילה?
ראו כאן
המשפחה האתיופית
המשפחה האתיופיה היוותה הלב הפועם של החיים היהודיים.
האב מנחיל את מסורת האבות אל הבן ההולך ומתלווה אליו בעבודות השדה ומלאכת פרסנת הבית.
האישה – עמוד התווך של הבית מנהיגה אחריה את בנות המשפחה, המסייעות בעשייה היומית בחיק הבית פנימה.
נישואים במסורת הקהילה היוו נקודת מפנה מילדות לבגרות התרחשו בגיל צעיר יחסית והיוו את יצירת התא המשפחתי של הדור הבא.
ההצעה לנישואים תמיד נעשתה בהנהגת הורי הבחור והבחורה שלא יזמו מעצמם קשרי ידידות לנישואים.
טרם בחירת הנערה המתאימה נערכה בדיקת יוחסין מקיפה לוודא שאין קרבה משפחתית 7 דורות לאחור בין המשפחות.
נוהג זה הכריח את בני הכפרים לחפש זוגות לילדיהם בכפרים אחרים ויצר איחוד בין הכפרים השונים המתחנים זה עם זה ולא כל כפר לעצמו.
כך הפכה החתונה לשמחה המקיפה את כל הכפרים יחדיו ויוצרת מפגש ואיחוד בין הכפרים השונים באתיופיה.
השוואה מסורת חז”ל
נוהגי קניין האישה בנתינת כסף ואמירת “הרי את מקודשת לי” לא הגיעו לאתיופיה.
שם נהגו לבנות בית חתנות לזוג הצעיר אשר ביאתם אל הבית לשם נישואים לעיני עדים הפך את הזוג לבעל ואישה.
גם כתובת הכתובה המתקנת את חובות האיש והאישה אחד כלפי השני לא נהגה באתיופיה, ומאידך פגם בבתלותיה של האישה היוותה עילה מיידית לגירושין.
גם שטר הגישורין לא הגיע לאתיופיה, אשר לא הכירו סדרי נישואים וגיורשים אותם תקנו חז”ל.
לפניכם סוגיות שונות העוקבות אחר שושריה ומנהגיה של הקהילה בעולם המשפחה.
