השימוש בכלי נגינה לליווי שירת הקודש היא ייחודי לקהילות ביתא ישראל . לטענת הכהנים, השימוש בכלי נגינה נעשתה בהשראת ספר תהילים. בין כלי הנגינה ניתן למצוא רק כלי הקשה. מצד אחד מנגנים בהן בחגים ומועדים (ובימי צום, חתונות ולוויות) ומצד שני השימוש בכלים נאסר בשבתות וביום כיפור.
הדיון העיקרי נסוב על הנימוקים שהביאו הרב יואל בן נון והקייס אלייס שחומרת קדושת השבת היא הסיבה לאיסור הנגינה. הדיון מנסה לעקוב אחר ההגיון שבאיסור נגינה, ומסתיים בהבנת תפקיד הנגינה בעבודת הקודש והמקדש, עבודה קודש המותרת בשבת אך ורק במקדש ולא בבמות יחיד כקורבנות ביתא ישראל. המסקנה מחדדת את תפיסת עבודת הקודש ביתא ישראל שאמנם המשיכו להקריב קורבנות ולשמור טהרה כימי המקדש אך זאת רק במסגרת במת יחיד (בלי שהכירו את איסור חז"ל) ובתפילה לחזור למקדש האמתי השלם בירושלים הבנוי