צומות בביתא ישראל

(ריבוי צומות, ימי צום קבועים מידי עת, מי הצם,  זמן הצום, גיל הצמים. היחס לקטן חלולה וליולדת)

בביתא ישראל נהגו יחידים , בעיקר המנהיגות , להרבות בצומות ובימי תענית.
היו שצמו צמו בימי שני וחמישי בכל שבוע. (בדורות האחרונים הקפידו בעיקר על צום ביום חמישי) , בכל חודש צמו בערב ראש חודש, אך בשום אופן לא בשבת ובחגים וימים טובים. גם בחודשים תמוז ואב נפרסו הצומות על מספר רב יחסית של ימים

כאמור  אלו צומות יחידים, כלומר צומות של נזירים, קסים וזקני העדה (לסוגיית מנהיגות העדה), בעיקר אלו שיצאו ממעגל העבודה. ביום הכיפורים צמו מערב עד ערב (לסוגיית יום כיפור). בשאר הצומות צמו מבוקר עד ערב, בחלק מהם מבוקר עד לפנות ערב (סביבות השעה 16:00) והיו צומות שהסתיימו לאחר חצות יום, בהתאם ליכולותיו ולצרכיו של הצם.

ללוח הצומות במעגל השנה – כאן