Resources

תאזאזה סנבת – פרק י (תרגום וורמברנד, עמ’ 105 )

1. הנה כתבתי ל) את מצות השבת ואת כל משפט השבת ואת חוקותיה .
2. ששת ימים תעשה מלאכת) וביום השביעי שבת לה’ אלהי).
3. לא תעשו בה כל מלאכה, אתם ונשיכם ובניכם ובנותיכם ועבדיכם ואמהותיכם וכל בהמותיכם ותושביכם וגריכם הגרים אתכם.
4. והאיש העושה בה כל מלאכה יומת.
5. כל המטמא את היום הזה יומת.
6. השוכב עם אשתו בשבת יומת.
7. המדבר בקול רם והחוזר על ריב בה וכל המוכר והקונה יומת.
8. השואב בה מים ממקור נובע, המתקוטט או מחר’ או מגד’ בה יומת.
9. האיש שלא יכין לו ביום השישי את אשר יאכל וישתה בשבת קודש יומת.
10. הנותן והשוכב בכסא מקומו והמשבח בכסא השבת מות יומת.
11. הנושא כל דבר להוציא מאהלו או להכניסו מן החוץ, יומת.
12. לא תעשו כל מלאכה ביום השבת שלא הכינותם לכם ביום השישי עליכם לאכול ולשתות ביום השבת, לשבוע ולרוות, לנום ולנוח, ללמוד השכם והערב, לשקוט ולשבות מכל מלאכה ביום הזה, להשתחוות ולבר) את ה’ אלהיכם שנתן לכם את יום החג, את יום המלכות, את יום הקדושה, את יום הברכה.
13. לכל ישראל ניתן היום הזה לדורותיכם.
14. גדול מעשה אלהים שנתן לישראל לאכול ולשתות, לשבוע ולרוות ביום החג הזה אשר לאלהים ולנוח ביום הזה מכל מלאכות בני אדם, חוץ, מהקרבת קטורת וקרבן ומנחה המוגשים לפני אלהים בימי שבתות וחגים וראשי חדשים.
15. רק העבודה הזאת תיעשה בימי שבתות בבית המקדש אשר לה’ אלהים, כדי לכפר על ישראל במנחת התמיד בשבתותיכם ובחגיכם ולזכרון לרצון לאלהים, כאשר ציויתיכם.
16. והוא יקבל אותם ברצון מדי יום ביומו.
17. כל איש העובד בשבתותי ויוצא לדר) ועושה את מלאכת השדה ומדליק אש בביתו או בכל מקום אחר ויושב בשמש, יומת.
18. כל השונא או מקלל או נשבע או מתקוטט, יומת.
19. הרוכב על בהמה והנוסע באניות ים וכל המכה איש והורגו והנוא’, מות יומת.
20. השוחט בהמה או עוף ביום שבת או הצד חיה בשבת, יומת.
21. איש כי יעשה כל עבודה ביום השבת, מות יומת.
22. למען יהיו בני ישראל ברוכים וישבתו בשבתותי בארץ, ככתוב בלוחות ששם אלהים בידי למען אכתוב לכם את תורת העיתים לפי חלוקת הימים .