וז"ל הרמב"ם ז"ל: לאחר שישלים התפילה יפול על פניו ויטה מעט הוא וכל הצבור ויתחנן והוא נופל וישב ויגביה ראשו הוא ושאר העם ומתחנן מעט בקול רם מיושב. ורב נטרונאי כתב וז"ל: הנופל על פניו צריך לתלות פניו למעלה מן הקרקע כדי שלא יהא נראה כמשתחוה לשלפניו, ואדם חשוב לצד שמאל ומגביה צד ימין. ובאשכנז נוהגין להטות על צד ימין, והכי איתא במדרש במקרא דוימינו תחבקני, ואיתמר נמי במגילה בפרק הקורא אמר רב חייא ב"ר הונא חזינא לאביי ורבא דכי נפלו על אפייהו מצלי אצלויי, פירוש היו מטין על צדיהם ולא היו משתחוים על פניהם אפילו בלא פישוט ידים ורגלים, אף על פי שמן התורה אין השתחויה אסורה על הרצפה אלא בפישוט ידים ורגלים מדרבנן אסור אף בלא פישוט ידים ורגלים.