רמב"ם הלכות ציצית – הלכות א-ג
ענף שעושין על כנף הבגד ממין הבגד הוא הנקרא ׳ציצית׳, מפני שהוא דומה לציצית הראש שנאמר (יחזקאל ח ג): ״וַיִּקָּחֵנִי בְּצִיצִת רֹאשִׁי״. וזה הענף הוא הנקרא ׳לבן׳, מפני שאין אנו מצווין לצובעו. ואין לחוטי הענף מנין מן התורה.
ולוקחין חוט צמר שנצבע כעין הרקיע, וכורכין אותו על הענף, וחוט זה הוא הנקרא ׳תכלת׳. ואין למנין הכריכות שכורך חוט זה שיעור מן התורה.
נמצאו במצוה זו שתי צוויות: שיעשה על הכנף ענף יוצא ממנה, ושיכרוך על הענף חוט תכלת, שנאמר (במדבר טו לח) ״וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת…וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת״.
(רמב"ם הלכות סת"ם פרקים א +ג)