In order to get your User name and Password
עדויות מהתלמוד על שמירת טהרה אחרי החורבן
ירושלמי שבת פ”ג ה”ג
“רבי חייא רובא מפקד לרב: אין את יכיל מיכול כל שתא חולין בטהרה – אכול, ואם לאו – תהא אכיל שבעה יומין מן שתא”
(תרגום: רבי חייא צוה לרב לאכול חולין בטהרה, ואם אינו יכול כל השנה לאכול בטהרה, שיזהר שבעה ימים בשנה לאכול חולין בטהרה.)
תלמוד בבלי נדה ו רע”ב
אי אמרת בשלמא לתרומה – היינו דהואי תרומה בימי רבי
[אם תאמר לעניין תרומה – הרי שהיה תרומה בימי ר’ יהודה הנשיא אחר החורבן],
אלא אי אמרת לקדש (מֵי פרה אדומה), קדש בימי רבי מי הואי?!
[אלא אם תאמר בעניין לקדש מי פרה אדמה – האם היה בימי רבי?]
כדעולא, דאמר עולא: חבריא מדכן בגלילא
[כדברי עולא: חבירים שבגליל מטהרים יינם לנסכים ושמנן למנחות, שמא יבנה בית המקדש בימיהם]
הכא נמי בימי רבי”.
[היינו, מדברי עולא על זמנו – הדור השלישי לאמוראים – שה’חברים’ היו מפיקים את יינם ושמנם בטהרה, משמע שבדורו היתה עדיין שכיחא הטהרה באפר פרה, וכן גם בימי רבי]
