ספר המצוות – יראים ש”ח (עמ’ – תב)
ולא יראו פני ריקם. יתברך שם יוצרנו שחיבב מתנות ברואיו וצוה בעלות ישראל לרגל לא יראו פני ריקם דכתיב בפ’ ואלה המשפטים ובפ’ כי תשא ובפ’ ראה אנכי לא יראו פני ריקם ותניא בחגיגה פ”א (ז’ א’) לא יראו פני ריקם בזבחים אתה אומר בזבחים או אינו אלא בעופות ומנחות ודין הוא נאמר חגיגה להדיוט ונאמר חגיגה לגבוה מה חגיגה האמורה להדיוט זבחים אף ראיה האמורה לגבוה זבחים ומה הן זבחים עולות אתה אומר עולות או אינו אלא שלמים ודין הוא נאמר חגיגה להדיוט ונאמר ראייה לגבוה מה חגיגה האמורה להדיוט בראוי לו אף ראייה האמורה לגבוה בראוי לו וכן הדין שלא יהא שלחנך מלא ושלחן רבך ריקם. ותנן אלו דברים שאין להם שיעור הפאה והבכורים והראיון ואמרינן עלה בחגיגה פ”א אמר ר’ יוחנן כסבורים העם לומר אין לו שיעור למעלה אבל יש לו שיעור למטה עד שבא ר’ הושעיא ב”ר ולימד הראיה אין לה שיעור לא למעלה ולא למטה אבל אמרו חכמים בש”א הראיה שתי כסף ובה”א מעה כסף ובספרי בפ’ ראה תניא לא יראו פני ריקם ריקם מן הצדקה וחכ”א בש”א הראיה שתי כסף ובה”א מעה כסף ותשלומי ראיית הרגלים שהיא נקראת צדקה (ע”ב) נהגו הכשרים לעשות צדקה ברגלים.
