כאשר הגיע זמנו להתחתן הוריו חששו להשיאו פן ימות ביום חופתו – כמצופה לו. התייעצו הוריו עם החכמים כיצד לנהוג חכם אחד ייעץ להם שאפשר למנוע את הגזרה כך שכף רגלו של החתן לא תדרוך על האדמה. השושבינים ישאוהו עליהם, יעמדו סביבו ויהיו לו לחומת מגן. אכן כך היה. אבל דא עקא, בשעה שהילכו החתן והשושבינים, לפתע, מופיע, משום מקום, מעל ראשיהם, נשר גדול שבין ציפורניו מוחזק נחש גדול. הנשר משליך את הנחש על ראשו של החתן. הנחש מכיש את החתן והורגו. […] מה שכתוב בשמים היו יהיה, כל התחבולות לשנות את הנגזר – לא יצליחו.