להתחברות

המרכז הבינלאומי לחקר יהדות אתיופיה -אונו

לקבלת שם משתמש וסיסמא
הרשם כאן

היחס בין גורל ובחירה | מקורות

מות החתן ביום חופתו (גרסה ראשונה)

"חתן נועד למות ביום חופתו" מה זה אמור להיות?
אומרים שכאשר תינוק יוצא מרחם אמו נקבע גורלו מתי ומאיזו סיבה ימות.
התינוק שנולד בוכה תמיד.
מדוע? כיוון שהמלאך הממונה על הלידה מודיע לו מתי ימות.
לילה אחד בשעת לידתו של ילד אחד, אמר לו המלאך: אתה תמות מהכשת נחש כאשר תעמוד מתחת לחופתך. שמע זאת התינוק ובכה.

עברו שנים, הילד גדל, אחיו הגדולים התחתנו מזה זמן רב. אבל כאשר הגיע תורו להתחתן חששו הוריו להשיא אותו פן ימות ביום חופתו כמצופה לו. התייעצו ההורים עם החכמים מה אפשר לעשות כדי למנוע את רוע הגזירה. אלא שלחכמים לא היה מה לומר. כך עברו עוד כמה שנים והבן נשאר ברווקותו. אולם הוא לא השלים עם גורלו ורצה מאוד להתחתן. פנו ההורים שוב אל החכמים, והפעם נמצא חכם אחד בעל עצה וכך אמר להם אותו חכם: הנער יוכל להתחתן בתנאי שתשחטו חמישה בני בקר וביום החופה תעטפו אותו בעורותיהם ובמסע החתונה תיזהרו מאוד שכף רגלו של החתן לא תדרוך על האדמה. השושבינים הם שיישאו אותו על כסא אל כלתו.
עשו כך ההורים, ואכן, בדרך לבית הכלה הופיע מאי שם נחש גדול וארסי שניסה להכיש את רגלו של החתן, אולם הוא לא מסוגל היה להחדיר את רעלו מבעד לעורותיהם העבים של הבהמות שעטפו אותו. אז התנפלו עליו השושבינים, הרגו אותו וקברו את גווייתו מתחת לאבן גדולה. רק אחר כך הורידו את החתן מכיסאו והוא המשיך את דרכו לבית הכלה ברגל.
החופה עברה בשלום. החתן וכלתו חזרו לכפר. הבן סיפר להוריו את כל שאירע בדרך, וההורים ברכו את החכם על עצתו הנבונה.
חלפו שנים רבות. אחיו של החתן הזדקנו ומתו, ילדיו הזדקנו ומתו אפילו נכדיו הזדקנו ומתו ואילו הוא המשיך לחיות. מרוב זקנה לא יכול היה אף לדבר. לא ידעו צאצאי צאצאיו מה לעשות בו, עד שיום אחד הלכו אל אחד מחכמי הדור וסיפרו לו את סיפורו. אמר להם החכם: סיפור זה שמעתי מאבי. זהו הנער שנועד למות ביום חופתו מהכשת נחש, ומשום שנמנע ממנו מותו אז הוא איננו מסוגל למות בכלל. מה נעשה? שאלו הצאצאים, האיש זקן וסובל כל כך. ישנה רק דרך מוצא אחת, אמר להם החכם; עליכם לאתר את מקום קבורת הנחש, להביא את העפר מתחתיו נקבר, לערבב אותו במים ולהשקות בתערובת את הזקן. רק אז יוכל למות. ביררו הצאצאים ובדקו, איתרו את מקום קבורת הנחש, לקחו את העפר וערבבו אותו במים ונתנו לזקן לשתות. מיד אחרי ששתה הזקן ממים אלה נפטר. מכאן אנו למדים שגורלו של האדם אכן נקבע ביום לידתו.

מקורות אחרונים באתר