ספירת העומר והשביעיות | Resources

מגילת המקדש היא המגילה הארוכה מבין מגילות ים המלח. זהו חיבור הלכתי ומחברו שייך לאחת הכתות שפעלו בעם ישראל בתקופה החשמונאית (המאה ה-2 לפנה”ס).
מחבר המגילה מציג ארבעה מועדי ביכורים:המחוברים זה לזה בשלושה מחזורים של שבעה שבועות. ארבעת המועדים על קורבנותיהם השונים ודרכי החיבור שביניהם מפורטים בהרחבה רבה במגילת המקדש.

1. הנף העומר: מועד הנפת העומר :חוקות עולם יהיה זה להמה בכול מושבותיהמה ואחר יעלו את האיל, אחת פעם בשנה, ביום הניפת העומר.
2. חג הביכורים לדגן החיטים: וספרתה לכם שבע שבתות תמימות מיום הביאכמה את העומר התנופה תספורו עד ממוחרת השבת השביעית תספורו, חמשים יום והביאותמה מנחה חדשה לה’ ממושבותיכמה חלות לחם חמץ חדש בכורים לה’, לחם חטים … לזכרון חוקות עולם לדורותם, כול מלאכת עבודה לוא יעשו בו. חג שבועות הוא וחג ביכורים לזכרון לעולם.
3. מועד התירוש: וספרתמה לכמה מיום הביאכמה את המנחה החדשה לה’ את לחם הבכורים שבעה שבועות, שבע שבתות תמימות תהיינה, עד ממוחרת השבת השביעית תספורו חמישים יום והקרבתמה יין חדש לנסך … ושמחו ביום הזה במועדם ולנסך נסך שכר יין חדש על מזבח ה’ שנה בשנה.
4. מועד ביכורי היצהר (שמן) : וספרתמה לכם מיום הזה שבעה שבועות שבע פעמים תשעה וארבעים יום שבע שבתות תמימות תהיינה, עד ממוחרת השבת השביעית תספורו חמישים יום והקרבתמה שמן חדש ממשבות מטות בני ישראל.

הנה בפנינו תמונה מופלאה של ארבע מועדי ביכורים המקושרים ביניהם בספירה של שבעה שבועות. כל ספירה פותחת ביום ראשון בשבוע ומסתיימת ביום החמישים שהוא גם היום הראשון של הספירה הבאה. מערכת חגים זו קרובה באופייה ללוח השנה של ביתא ישראל, בו נספרו לאורך כל השנה מחזורים של שבעה שבתות. החל מיום ראשון שלאחר המולד הראשון (ניסן) ועד להשלמת שבעה מחזורים של 49 יום. בדומה למגילת המקדש היום החמישים תמיד חל ביום ראשון בשבוע ונספר גם כיום ראשון של המחזור הבא. חשיבות ספירת השבע ויובל החמישים משתקפת גם במנהגם של יהודי מצרים, כפי שנראה להלן.

( מתוך יוסי זיו, חג ומועד בביתא ישראל – עמודים 37-38 )