הרב שלום פוסק כך רק למי שנוהג כך מימים ימימה, ולא למי שלא הורגל במנהג זה. ואולם, לעניות דעתי, פסיקה שונה ליוצאי אתיופיה, המנוגדת למנהגם של כלל ישראל, עלולה לבודד את בני העדה ולהטיל קושי נוסף ומיותר על חבלי הקליטה הקשים ממילא. לכל היותר, ראוי לומר במקרים כאלו ובדומים להם, במיוחד לזקני העדה, את דברי התלמוד הבבלי במסכת ביצה (ל, ע"א): 'הנח להם לישראל, מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין'.

יחד עם זאת, לימוד מעמיק עשוי לחשוף לעתים זיקות ומקורות יהודיים קדומים למנהג ביתא ישראל. כפי שנראה להלן, הדעה המרכזית בש"ס ובפוסקים היא שכסף אסור בטלטול בשבת מדין 'מוקצה מחמת גופו' (בבלי, שבת מד, ע"ב; רמב"ם שבת כה, ו; שולחן ערוך, אורח חיים שי, ז). אך מקורות רבים מגלים שהיו שהתירו במצבים מסוימים טלטול כסף בשבת. כך למשל מצאנו בתלמוד הבבלי, מסכת עבודה זרה דף ע עמוד א: 'המוצא כיס [=ארנק עם כסף] בשבת – מוליכו פחות פחות מד' אמות'. וכך נפסק ברמב"ם ובשולחן ערוך.

'ספר החילוקים' הוא ספר קטן כמות ורב חשיבות, המתאר כחמישים הבדלים בין מנהג בבל למנהג ארץ ישראל. הספר נתחבר כנראה במאה השמינית בארץ ישראל על ידי מחבר עלום שם ונחשב לספר המנהגים הראשון שבידינו. בסימן לא כתוב:

א"מ [=אנשי מזרח, כינויי לבני בבל] טוענין כספים בשבת בכל מקום, ובני א"י אומרים אפילו ליגע בהם אסור, למה שכל המלאכות משתמשות בהם.

לפנינו מקור מפורש למנהג המתיר לטלטל כספים בשבת. מעניין הדבר שמנהג ביתא ישראל שימר דווקא את ההלכה הבבלית, שלא כדרכו במקרים רבים אחרים כגון: החמרה בטהרה, ריבוי תעניות ועוד, שבהם נטה לשמר הלכות ארצישראליות.

מנהג הבאת מטבעות כסף לבית הכנסת התקיים עד לאחרונה בקהילת זאכו בכורדיסטאן, כמתועד בספרו של הרב שפרבר שהוזכר לעיל:

נביא דוגמה מאלפת ממנהג שנהגו בו בני קהילת זאכו שבכורדיסתאן, והוא מובא בספר מש״א גיא חזיון מאת ר׳ מאיר אלפייה, ירושלים תשכ״ה, במבואו של בן המחבר, ר׳ שבתאי אלפייה, הכולל תיאור אחדים ממנהגי זאכו. שם עמ׳ 23 מספר הוא שבחג השבועות: אחד מכהני העדה וזקניה היה יושב לו פתח אולם הכניסה לבית הכנסת כשמפה גדולה פרושה לפניו, ולתוכה היו בני העדה זורקים את כספם, והרב או הכהן מברכם בברכת ״מי שברך״. לאחר מכן היו נכנסים בחרדת קודש לבית הכנסת ומבקשים ליד ארון הקודש כי בורא עולם יענה אחר ברכתו של הרב, בבחינת ״צדיק גוזר והקב״ה מקיים״, וכו׳. ומסיים המחבר במילים אלה: כל הנסיונות שנעשו בשנים האחרונות לבטל מנהג זה של נטילת כסף בעיצומו של חג לא הועילו ולא כלום. מנהג פסול זה, בא אל קיצו עם עלייתם של בני הקהילה ארצה.

ועל זה נאמר 'מִמֶּנִּי תִרְאוּ וְכֵן תַּעֲשׂוּ'.