בארץ ישנם המשלבים את שני המסורות. גם ו’ סיוון כמסורת חז”ל וגם יב’ סיוון כמורשת העדה. יב’ סיוון מתאים גם לדין “תשלומי כל שבעה” של חז”ל, המתיר הקרבת קורבן חגיגה של שבועות עד שבוע לאחר ו’ סיוון. תאריך המעיד על פרישת העדה ממנהג ספר היובלים ודבוקתה במסורת אבות מירושלים.
הקציר באתיופיה הוא בתקופת חגי תשרי. לפיכך, נקבעת הספירה משמיני עצרת – שבעה שבועות .
בארץ, הקציר הוא באביב -תקופת פסח, ולכן חוגגים את שבועות בהתאם.