הוריה של שי , ורד ושלומי עלו לארץ מאתיופיה בשנת 1982 והעמיקו שורש בכרמיאל. שי בת יחידה מבין שלושה בנים. היא בִּתה של ורד גרמאי, עובדת היחידה לעלייה ולקליטה בסוכנות היהודית. אביה שלמה עובד במפעל תעשייה בכרמיאל.
אמה, וורד סיפרה לרב בני לאו על הבחירה בשם שי. לפני כמעט עשרים שנה (פברואר 2004) היא הייתה באמצע חודש תשיעי, נכנסה לחנות בכרמיאל. בכניסה לחנות ראתה אישה עם ילדה יפהפיה ועיניה של ורד התמגנטו לעיני הילדה. קראו לה שי. ככה היא ושלומי בחרו את השם לתינוקת שנולדה ב–16 לחודש. ראו כאן
כל יום שעבר, כמעט עשרים שנה, הלכה שי והנכיחה את שמה. יופי עמוק של טוב שמוקרן בעוצמה גדולה החוצה. אופטימית, צנועה, נדיבה, טהורה.
היה ברור לה שהיא מתגייסת ומתמסרת לכל מה שיכולה לטובת המדינה. שם הפכה לסמל של מסירות, ערכיות, התנדבות ומצפן מוסרי שהקרין על כל הפלוגה.
שי למדה בתיכון כרמים בכרמיאל. ב-18 בפברואר 2024 קיבלו הוריה מארי מחנכה של שי את תעודת הבגרות שלה. ארי פרסם בפוסט בפייסבוק את תחושותיו בעקבות אירוע זה: "הזיכרון האחרון שנשאר אצלי של שי גרמאי, בוגרת מחזור בחינוך האחרון שלי, אחרי כל המלחמות והקשיים שהיו בדרך, שהיא הצליחה לקבל תעודת בגרות. הצליחה בדרכה המיוחדת שלה. למרות הכול ואולי בזכות הכול. כשאני ושלמה האב וורד האם עמדנו בכניסה לבית הספר לצלם את התמונה הרגשתי סוג של סגירת מעגל מאוד עצובה אך לפחות בתחושת הישג."
קייס אפרים לאווי, מנהיגה של קהילת יוצאי אתיופיה בכרמיאל סיפר :
" את שי אני מכיר מילדותה, כאשר לימדתי קבוצת ילדים מסורת ואת השפה האמהרית כדי לחזק אצל הדור הצעיר את החיבור לשורשים. שי הייתה אחת התלמידות המצטיינות והטובות, תמיד רצתה לשמוע עוד וללמוד על יהדות אתיופיה. היא הייתה ילדה מאוד חכמה, עם המון ערכים, אהבת המולדת וחיבור חזק למולדת. אין ספק שהוריה חינכו אותה לאהבת הארץ בצורה הטובה ביותר".
שי אהבה מאוד את השיר "היהלום שלי" של הזמר והיוצר אבי אבורומי.
לבקשתה, בן זוגה בשלוש השנים האחרונות לחייה , אביעד צדוק היה נוהג להקריא לה את השיר עד שהיא ידעה אותו בעל פה. הוא סיפר בראיון עימו כי השיר היה עבורה בעל סגולות ריפוי של ממש, כמו של משככי כאבים.
אבי אבורומי שר את השיר לזכרה של שי במסגרת פרויקט "לבכות לכם" של קבוצת ידיעות אחרונות בשיתוף מפעל הפיס.
ניתן לראות את הביצוע בלינק מנהיג הקהילה קייס לאווי סיפר בגל"צ שהשירות של שי במשמר הגבול בתפקיד מבצעי ובעל חשיבות הוא חלק מתופעה בתרבות של בני העדה האתיופית להתנדב לשירות תורם ומשמעותי בצה"ל ובמערכת הביטחון כולה. זהו ביטוי לחינוך לציונות שקיבלו בני העדה מדור הוריהם שמושא כמיהתם היה לעלות לישראל ולירושלים.
למקור הראשי ראו כאן
