לקבלת שם משתמש וסיסמא
הלכות שמירת הנידה אצל בנות יהודי אתיופיה היה מיוחד במינו. על פי ההלכה של יהודי אתיופיה, אישה בנידתה יוצאת מחוץ לביתה, לבקתה מחוץ לכפר; כל אישה שראתה דם עוזבת את ביתה ל"בית הנידה". קרובות משפחה או חברות דואגות לכל מזונה; הן מניחות את המזון בכלים מיוחדים מעבר למעגל אבנים אדום שמקיף את בקתת הטמאות.
המנהג האתיופי שמשמר מסורות קדומות לא כולל כמובן את החומרה של רבי זירא. כל הדיון של ימי ליבון ושבעה נקיים לא היה ידוע להם כלל. לכן, על דם נידה היתה האישה ממתינה בבקתה שבעה ימים, שבסיומם טבלה, ועל דם זבה המתינה עד הֵערב שמש ואז הלכה לטבול.
הימצאותה של הנידה בבקתה זוהי חובה שאין לעבור עליה גם אם היא כרוכה בסכנת נפשות. בקתות הנשים הנידות היו מחוץ לכפר, וממילא במקומות חשופים לחיות טרף. לא אחת נטרפו נשים בידי זאבים.
(הרב ד"ר שרון שלום כאן )