הקהילה היהודית האתיופית לא הכירה כלל את מצוות התפילין. יש הטוענים שבתקופה קדומה הניחו תפילין. אך כפי שמתארת אחת האגדות של יהודי אתיופיה, היהודים לא הורשו לקיים את מצוות התורה במשך ארבעים שנה. מפאת הגזירות, מצוות רבות נשכחו וגם חכמי הקהילה לא הצליחו לשחזרן, ובין המצוות שנשכחו היתה גם מצוות התפילין. סבו של הרב שרון שלום אבא דג'ן (גדעון) מנגשה זצ"ל. נהג לקשור על זרועו תפילין קטנות (לא שחורות), שהיו נראות כקמע שבתוכו קלף. הוא נהג ללכת עם אותן התפילין במשך כל היום. מנגד, יש מבני הקהילה שטוענים שמעולם לא הכירו את מצוות התפילין. דעה זו מקובלת גם על זקני הקהילה. העובדה שהנחת התפילין לא היתה מוכרת כלל בעולמה של קהילה שגלתה כבר בתקופת הבית הראשון, מעוררת שאלות רבות על ההיסטוריה של מצוות התפילין. 

גם המחקר הארכיאולוגי לא מצא שרידים ממשיים לתפילין מזוזות וציצית בתקופת האבות, יציאת מצריים, כיבוש יהושע מלכות דויד ושלמה . 

האם היעדר קיום מצוות אלו במסורת העדה מלמד על אופן התפתחותם במסורת חז"ל?