לקבלת שם משתמש וסיסמא
שמירת חג השבועות כחג מתן תורה לא משקף מסורת קדומה אלא נבע מתוך זיהוי של כתות קומראן – ים המלח, ומשם לאתיופיה. הדרשות המשקפות זיקה זו הינם פרשנות מאוחרת.
באתיופיה עונות השנה הפוכות מישראל.
סתיו ולאחריו עונת הזריעה בניסן,
אביב ולאחריו עונת הקציר בתשרי.
מצ"ב תרשים.
את סיומה של עונת הקציר ציינו שבעה שבועות לאחר שמיני עצרת,
דהיינו יב כסלו=חג הקציר= הידר מארר.
בסביבות מועד זה מסתיימת קצירת הטף באתיופיה.
נהגו להביא אל הקייס במסגיד את ראשית ביכורי האדמה של כל היבולים.
חג השבועות שמתקיים בסופה של ספירת העומר (יב' סיוון) נקרא סאני מארר.
התוכן של סאני מארר הוא מתן תורה ולא חג הקציר,
כי אין קציר בחודש סיוון באתיופיה.
כיצד הפך חג השבועות מחג הקציר לחג מתן תורה במסורת הקהילה ובמסורת חז"ל?
