מבוא- הרב  שרון

ראש השנה נקרא "ברהן סרקה", ובעברית "זריחת האור", הוא אור השנה החדשה. זוהי זריחת האור הראשון, שברא ה' אלוקים במעשה בראשית.

על פי מנהגה של הקהילה, השנה מתחילה בחודש ניסן, כפי שנאמר בתורה. ראש חודש ניסן ראשון וראש הוא לכל חודשי השנה.עם זאת, הקהילה מאמינה שתחילת בריאת העולם והאדם היתה בתשרי ולא בניסן.

שמו הנוסף של ראש השנה הוא "תזכר אברהם" כלומר זכירת אברהם, שכן על פי המסורת של הקהילה עקדת יצחק היתה בראש השנה.

בערב החג כולם ירדו לנהר, לרחוץ, לטבול ולהיטהר לקראת החג. לאחר הטבילה לבשו בגדי לבן או בגדים אחרים, חדשים או מכובסים, וקבלו את החג. בשמחה וברעדה צעדו כולם לבית הכנסת (מסגיד). למחרת היום מוקדם בבוקר היו מתכנסים בבית הכנסת, במרכז הכפר, ומתחילים בתפילת הבוקר. ביום זה נהגו הכהנים לקרוא בספר מיוחד הנקרא אצל הקהילה "גדלה אברהם". המספר מספר על מותו של אברהם אבינו. מיד לאחר תפילת הבוקר היו יוצאים לחצר בית הכנסת ושם קידשו הכהנים על "מסוואית" (לחם מיוחד הנאפה לכבוד חג ראש השנה), ולאחר הקידוש הכהנים בצעו מהפת וחילקו לקהל. מיד בתום הטקס כל אחד הלך לביתו לסעוד את סעודת החג. כך עבר לו יום ראש השנה בתפילה, בסעודה ובלימוד תורה עם הכהנים, ללא תקיעת שופר.

יום ראש השנה אסור במלאכה בשדה, ברם מלאכות הקשורות לחצר הבית – כגון הכנת אוכל והבערת אש לצורך בישול – לא נאסרו. בצאת החג התחילו ההכנות לקראת עשרת ימי תשובה.

מדוע לא תקעו ביתא ישראל בשופר? 

האם מצוות התקיעה בשופר בכל אתר ואתר הינה הלכה למשה מסיני או מדרש הלכה של חז"ל? 

לעיתים עיון במסורת העדה מלמדת רבות על אופן התפתחותה של התורה שבעל פה.