In order to get your User name and Password
כללי התורה נתנו מסיני אך הפרטים התבררו לאורך הדורות , פרטים רבים פורטו לאחר עזיבת ביתא ישראל את שאר העם בתקופת חז”ל. (יוסי זיו, בהתאמה לפירוש ספר עיקרים ומשנה והקדמת הרמב”ם למשנה)
הקראים טוענים שתורת משה מסיני הינה ההלכה הקדומה שנשתמרה אצל יהודי אתיופיה והעדה הקראית כאחד. לדעתם חז”ל פתחו והוסיפו לתורה זו. יש המציעים שההתפתחות הושפעה מהתפתחות החכמה היוונית בעולם, שהולידה חקירה שכלית, היוצרת הגדרות דקדקניות. לדעתם השפעה זו הובילה להתפתחות הקודיפיקציה של ההלכה בבתי המדרש של חז”ל.
תמצית:
לפרשת בהר פתיחה מיוחדת. במקום הפתיחה השגרתית: ‘וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר’ החוזרת כשבעים פעמים בתורה, פוגשים אנו פתיחה מעט שונה: ‘וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר’. מדרשי חז”ל, שהיו קשובים מאוד לכל חריגה בכתוב, הסתערו על הפסוקים בשאלה המפורסמת שהפכה להיות מטבע לשון שימושי בהקשרים רבים. ספרא בהר א, א:
מה ענין שמיטה אצל הר סיני והלא כל המצות נאמרו מסיני? אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולם נאמרו כללותיהם ודקדוקיהם מסיני.
וכאן יבואו המתעניינים במסורת ביתא ישראל וישאלו: אם יהודי אתיופיה היו שותפים במעמד הר סיני, הרי ששמעו את כל ‘כללותיה ודקדוקיה’ של תורת ישראל. מדוע אם כן, קיימים כל כך הרבה הבדלים בין ההלכה האתיופית להלכה הרבנית המקובלת על רוב העם היהודי?
מדוע על פי ההלכה האתיופית אין למול תינוק בשבת, גבינה מוגדרת כחמץ, נידה נדרשת לעזוב את הבית בשבת אסור לחמם אוכל ועוד הבדלים לרוב?
