השאלה: האם נהגו לסמוך את המנהיג הרוחני?
תמצית:
במאה ב-19, רצה ר' ישראל משקלוב לחדש את הסמיכה.
בשל ידיעתו את המחלוקת הגדולה במאה ה-16 אודות הסמיכה בין טבריה לירושלים, פנה לכיון אחר – עשרת השבטים. לדידו, עשרת השבטים גלו לפני אובדן הסמיכה ולכן יוכלו לחדשה בקרב קהילות ישראל שאיבדוה.
למותר לציין, כי המכתב ששלח לעשרת השבטים, לא הגיע ליעדו. לא ברור כלל לאן שלח ואולי שהדוור עדיין מחפש את מעון המכותב.
האם בקרב הקהילה האתיופית ישנה סמיכה לרבנות כמסורת ישראל האוטנטית-תנ"כית מימים ימימה?