להתחברות

המרכז הבינלאומי לחקר יהדות אתיופיה -אונו

לקבלת שם משתמש וסיסמא
הרשם כאן

השבת

השבת

השבת היוותה את כתר היהלום בתורת ביתא ישראל וקדושתה עליונה.
לפיכך היא עולה על כל ענין אחר : אין פיקוח נפש דוחה שבת , לא משאירים אש דלוקה , לא צמים ביום כיפור , חייבים בטהרה (ולפיכך אסורים יחסי אישות ) ולא מלים ביום השמיני שחל בשבת (מאידך הביאו מתנות או כסף למסגיד כחלק מעבודת השם שבו) . .

בסוגיות המשנה  נעסוק בכל הנושאים הללו ובשאר מצוות ואיסורי השבת .
לחץ כאן לעמוד מצוות השבת.

חג הפסח

חג הפסח

מהו חמץ במסורת הקהילה? כיצד הקריבו קורבן פסח?
כיצד להתייחס כיום לאינג'רה בפסח? האם קיימו מצוות שמירת הפסח באביב באתיופיה?
לחץ כאן לחג הפסח במסורת הקהילה.

ספירת העומר וחג השבועות הכפול

ספירת העומר וחג השבועות הכפול

מתי החלו לספור ספירת העומר?
מדוע חגגו את שבועות פעמיים?
האם נהג כחג מתן או תורה חג הביכורים?

לחץ כאן לעמוד ספירת העומר וחג השבועות הכפול .

הראשון לחודש השביעי

הראשון לחודש השביעי

מדוע לא תקעו שופר בראש השנה באתיופיה?
האם חגגו יום אחד או יומיים?
מהו משמעות שם היום?
לחץ כאן
 לעמוד הראשון לחודש השביעי

יום הכיפורים

יום הכיפורים

כיצד התפללו את תפילת יום הכיפורים באתיופיה?
מהם משמעות שמות החג?
מי נהג לצום ביום קדוש זה?
מה עשו כאשר חל הצום בשבת?
למעבר לסוגיית יום הכיפורים
חג הסוכות

חג הסוכות

מדוע לא נהגו ליטול ארבע מינים באתיופיה?

האם ביתם הטבעי נחשב כסוכה לחג?

לחץ כאן לחג הסוכות במסורת הקהילה.

חג הסיגד

חג הסיגד

מהו חג הסיגד?
מהם השורשים והמקורות של החג?
מה הקשר בינו להר סיני ומעמד הקהל במקדש?
כיצד לחוג את הסיגד היום בישראל?
לחץ כאן לעמוד יום הסיגד.

חג החנוכה

חג החנוכה

אם הכירו את ספרי המכבים
מדוע לא חגגו את החנוכה?
האם הכירו את נס פך השמן?
מה הקשר בין החשמונאים לתולדות הקהילה?
לחץ כאן
 לעמוד חג החנוכה.

פורים וצום אסתר

פורים וצום אסתר

פורים וצום אסתר

למעבר לסוגית פורים וצום אסרת ראו כאן

צומות

צומות

(ריבוי צומות, ימי צום קבועים מידי עת, מי הצם,  זמן הצום, גיל הצמים. היחס לקטן חלולה וליולדת)

בביתא ישראל נהגו יחידים , בעיקר המנהיגות , להרבות בצומות ובימי תענית.
היו שצמו צמו בימי שני וחמישי בכל שבוע. (בדורות האחרונים הקפידו בעיקר על צום ביום חמישי) , בכל חודש צמו בערב ראש חודש, אך בשום אופן לא בשבת ובחגים וימים טובים. גם בחודשים תמוז ואב נפרסו הצומות על מספר רב יחסית של ימים

כאמור  אלו צומות יחידים, כלומר צומות של נזירים, קסים וזקני העדה (לסוגיית מנהיגות העדה), בעיקר אלו שיצאו ממעגל העבודה. ביום הכיפורים צמו מערב עד ערב (לסוגיית יום כיפור). בשאר הצומות צמו מבוקר עד ערב, בחלק מהם מבוקר עד לפנות ערב (סביבות השעה 16:00) והיו צומות שהסתיימו לאחר חצות יום, בהתאם ליכולותיו ולצרכיו של הצם.

לסוגיית הצומות ראו כאן

 

בחריפות נפש, 
דור אחר דור,
בניתוק גמור משאר קהילות ישראל,
שמרו ביתא ישראל על חגם ומנהגם.  
תוך שמירת מסורת קדומה אודות השבת וחגי ישראל. 

ללא מקדש נשארו הרגלים, חג תשרי, הצומות, וחג הסיגד שיא ההתרחשות הרוחנית של תקופות השנה.

לוח השנה של ביתא ישראל
העוקב אחר הלוח הירחי אותו נהגו לקדש כל חודש,
מקביל במפליא ללוח של חז"ל ומשקף מסורת שלמה ומרתקת.
מה מלמד ההשוואה בינם למסורת חז"ל?
מהו הסיבות להבדלים?
שאלות אלו יעלו לדיון בסוגיות שלפניכם,
לאחר שנפרוס את מסורת הקהילה 
בכל מועד ומועד.