לקבלת שם משתמש וסיסמא
רק כללי הפסיקה של חז"ל מהווים אמת מידה לעיצוב ההלכה וכן ביחס לשאלה אם להחשיב גרים אלו או לא.
יפתח בדורו כשמואל בדורו, ולכן בנושא הגיור הכרעת הקייסים תתקבל בדיעבד.
בסופו של דבר גיור העדה מספיק דומה להלכת חז"ל שאין לדחות גירים אלו, ומשפחה שנטמעה – כיוון שנטמעו נטמעו.
יש להבדיל בין יהודים שהתרחקו מן הדת ובקשו לחזור אליה לבין גויים שבאו להתגייר ולהצטרף לקהילה.
השאלה: האם גיור באתיופיה תקף גם בישראל?
רקע: הגיור באתיופיה
"כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדין ובין דין לדין ובין נגע לנגע דברי ריבות בשעריך וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' אלוקיך בו. ובאת אל הכהנים הלויים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט. ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר ה' ושמרת לעשות ככל אשר יורוך…"
הרחק מירושלים, בגלות אתיופיה, בהעדר כוהנים בני לוי, מנהיגי העדה – הקייסים הנהיגו את הקהילה כיצד להמשיך לשמור את תורת ה' בגלות. עליהם התקיים הפסוק "על פי התורה אשר יורוך והמשפט אשר יגידו לך תעשה, לא תסור ימין ושמאל". במסירות נפש אין קץ, נוכח רדיפות הכנסייה הנוצרית עמדו הקייסים בפרץ, ופסקו לבני קהילתם כיצד לנהוג בין לדם לדם ובין דין לדין, על פי תורה ה'.
גם חז"ל בפירוש פסוקים אלו אמרו:
"ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם"
וכי תעלה על דעתך שאדם הולך אצל הדיין שלא היה בימיו הא אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיו, ואומר (קהלת ז, י) אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה.
בחזרת הקהילה לציון פגשו ביתא ישראל את מסורת שאר עדות ישראל, כתורת חז"ל. במחוות כבוד ואהבת אין קץ, הניחו רבות מנהגי מסורתם, וקבלו את מסורת חז"ל על מנת להצטרף לקהילת כלל שבטי ישראל.
מחוות כבוד ואהבה זו דורשת לשאול בכבוד שווה ערך:
האם לפי מסורת חז"ל הגיור שכבר נהג באתיופיה תקף גם בהגיעם לישראל?
האם תקף הכלל התלמודי יפתח בדורו כשמואל בדורו?
ואזי כול מנהגי העדה השונים ממסורת התלמוד נחשבים מקובלים הלכתית, כיון שזה מה שידעו ונהגו וכפועל יוצא מכך גם בעניין הגיור?
בשאלה זו נידון בסוגיה שלפנינו
