חג הסיגד הינו יום חג משמעותי לקהילת ביתא ישראל וכתוצאה מכך לכל ישראל. לכן מצד אחד הדבר לא פחות חשוב מיום פטירה (ייארצייט) של אדמו"ר זה או אחר, שיש הנוהגים לבטל תחנון עבורם.

מצד שני חלקו הראשון של יום הסיגד מוקדש לצום, תפילות ותחנונים, סליחה וכפרה. רק לפנות ערב, עם הירידה מההר, עוברים לשמחה וריקודים, סעודה ומשתה.

הדיון סקר את מהותו של חג הסיגד כיום צום ותפילה ולא חגיגת קארנבל, מצד אחד המדגיש את הצורך לומר תחנון. מאידך יש שחיפשו את הדרכים הפרקטיים לציין את היום במנהג כלל ישראל, אולי באמצעות ביטול תחנון, ואולי בשילוב תפילה מיום הסיגד בשאר קהילות ישראל.