להתחברות

המרכז הבינלאומי לחקר יהדות אתיופיה -אונו

לקבלת שם משתמש וסיסמא
הרשם כאן

שימור דיני טהרה המקראיים

שימור דיני טהרה המקראיים

מדוע כל קהילות ישראל הפסיקו לשמור טהרת חיי יום יום
ורק יהודי אתיופיה המשיכה מסורת זו?

לסוגיה המלאה
ראו כאן

טומאת המאכל והכשרתו

טומאת המאכל והכשרתו

 

לדיונים בנושא השחיטה , בשר בחלב, גיד הנשה
וגזירות וחומרות שונים
ראו כאן

דיני הנידה

דיני הנידה

כיצד נהגה אישה נידה באתיופיה?
מה היה אופן הטהרה?

כיצד הם מתייחסות היום למקוואות בארץ ישראל?

לחץ כאן לעמוד הסוגיה.

טומאת יולדת

טומאת יולדת

מדוע ישנו הבדל טומאת לידת בין זכר לנקבה?
כיצד השפיע הבדל הלכתי זה על שמירת טהרה באתיופיה?

לחץ כאן לסוגיה המלאה.

 

דיני טומאה וטהרה כבשאר תפוצות היהדות עמדו במרכז חיי המשפחה היהודית באתיופיה. ככלל, "ביתא ישראל" נמנעו ממגע עם כל מה שנחשב טמא. כפרי היהודים באתיופיה מוקמו בסמוך למקורות מים זורמים ומנהגי הטבילה התכופים היו כה בולטים עד שאחד מכינויי הקבוצה בפי שכניהם נגע לריח המים האופייני לגופם. ההקפדה על דיני טהרה שימשה גם אמצעי לשמירה על בני הקהילה מפני היטמעות בקרב שכניהם הלא יהודים, והבטיחה את ייחודם ואת היבדלותם. 

דיני טומאה וטהרה נוגעים לכמה היבטים: טהרת חיי המשפחה וחיי האישות, המגע היומיומי עם הלא יהודים היחס למזון ובכללו השחיטה וטומאת המת. בית הכנסת של הקהילה נחשב למעין מקדש האוסר כניסה של טמאים מפאת קדושתו. לטומאת הנידה והיולדת יחס מיוחד באתיופיה כפי שמופרט בסוגיה הנידה.