לוח 364
המספר שבע נחשב למספר מקודש בעולם העתיק. כבר במקרא מצוות רבות סובבות סביב מנין השבע; שבת, פסח, שבועות, שמיטה, יובל, מנורת המקדש ועוד. המספר שבע, קדושתו וסגולותיו המתמטיות, עמד בבסיסו של לוח 364; לוח שנה המבוסס על שנה בת 364 יום. לוח זה מתועד בספר חנוך (עד 12 ועוד), בספר היובלים (ו 32) ובמגילות קומראן (במפורש: מגילת המזמורים, 5Q11, כז 4–7; מקצת מעשה תורה 394Q4, א 2–3; פירוש על בראשית 252Q4, ב 2–3; ובשרידי מגילות נוספות ברמז). לוח 364 מצטיין בפשטות מספרית. יש בו 52 שבועות (7*52=364) וארבע תקופות של 91 יום (4*91=364). בכל תקופה שלושה חודשים כאשר השלישי ביניהם מוסיף יום (31+30+30=91). בלוח זה חלים החגים בימים קבועים בשבוע, אך לא בשבת. קרבן פסח ביום שלישי בין הערביים, חג המצות מתחיל ביום רביעי, שבועות בראשון, יום הזיכרון (ראש השנה) ברביעי, כיפור בשישי וסוכות ברביעי. כידוע, מפגש בין חג ושבת מעורר מגוון בעיות הלכתיות. יש מצוות חג שעשייתן כרוכה איסורי שבת, כגון: קרבן הפסח, קצירת העומר והנפתו, תקיעת שופר, טלטול ארבעת המינים ועוד. הנאמנים ללוח 364 פטורים מהתלבטויות אלו. בלוח זה לעולם לא יחול חג בשבת. כמו כן שלושת הָרְגָלִים חלים תמיד באמצע החודש. ספירת שבעה ימים עומדת בבסיסו של לוח 364 ובכך הוא מקיים זיקה ברורה למנהגם של ביתא ישראל לספור מחזורי שביעיות במשך כל השנה. לספירת שבעה שבועות בין חג לחג עדות ייחודית באחת ממגילות קומראן, כפי שנראה להלן.

מתוך : ד"ר יוסי זיו – "חג ומועד בביתא ישראל" 87-88