השבת בביתא ישראל באתיופיה הייתה היהלום בכתר המצוות.
קדושתה המחמירה אוסרת כל מלאכה מכל סוג שהוא .
שום דבר או עניין לא היה בכוחו לדחות את שמירת השבת : כולל פיקוח נפש , ברית מילה וחובת אכילה ביום הכיפורים .

קדושתה המחמירה דורשת טהרה ואוסרת כל מלאכה מכל סוג שהוא. הכול חייב להיות מוכן מבעוד יום. לכן כל פעולה ולו מזערית במזון, כולל חיתוך ירקות אסורה כמו גם שמירת חומו (מכבים את האש בתחילת היום ) ועוד . כל יציאה מן הבית בכפר עצמו נאסרה למעט לצורך השבת ומצוותיה, ולא יצאו מן הכפר כל וכלל.

כבר ביום רביעי או לכל המאוחר בחמישי היו מתחילות ההכנות לשבת. ראשית ירדו לנהר, לכבס בגדים ולטבול לטהרה עוד קודם תחילת ההכנות לשבת.

השבת השרתה אווירה של קדושה ברחבי הכפר, ובמהלכה היו עולים לתפילות במסגיד, מקפידים על דיבור שקט ונמנעים מכל ריב, מדון או בשורה רעה.